דֻּובִּי הַדּוב אוֹהֵב לִרְקֹד, אֲבָל לַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ מוּזָר לִרְאוֹת אוֹתוֹ רוֹקֵד כִּי דֻּובִּים לֹא אֲמוּרִים לִרְקֹד. דֻּובִּים הֵם גְּדוֹלִים, קְשׁוּחִים וּמְגֻשָּׁמִים. דֻּובִּי מַחֲלִיט לָצֵאת לְמַסָּע קָסוּם וּלְהַגְשִׁיםאֶת חֲלוֹמוֹ לִרְקֹד הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם. בְּדֶרֶךְ הוּא פּוֹגֵשׁ חבֵרִים חֲדָשִׁים וּמֵבִין שֶׁכָּל אֶחָד מְיֻחָד בַּדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ וְשֶׁכָּל חֲלוֹם אֶפְשָׁר לְהַגְשִׁים אִם רַק נַאֲמִין וְנַתְמִיד.
